<h1>רבינו ירוחם ני"ג ח"א</h1>
<h2>דף לט.</h2>
כל המצות כלן מברכין עליהן קודם לעשייתן חוץ מטבילת גר בלבד שעדין קודם טבילה אינו ראוי לומר אשר קדשנו במצותיו וצונו אבל שאר חייבי טבילות מברכין ואחר כך טובלין כך פשו' ומוכח בפסחים ור"י פירש דאין למחות בנשים המברכות אחר טבילה כיון דאיכא גר שאינו יכול לברך אלא אחר טבילה לא פלוג. ובנטילת ידים כתבתי מתי מברכין על הנטילה פי' ודוקא בברכת המצות אבל בברכות של שבח והודאה אין צריך קודם עשייתן כי דוקא בברכת המצות שאומר וציונו מברך תחלה על מה שצונו וקרבנו לעבודתו.
<h2>דף מו.</h2>
יש עושין מצוה אחת א' מברך לכלם כך פשוט בתוספות אבל אדם שעושה מצוה א' כמה פעמי' בלא הסח הדעת שאין צריך כי אם ברכה א' כמו שכתבתי גבי כסוי הדם וגבי מילה והעושה כמה מצות מברך על כל אחת ברכ' הראויה לה ולא יברך על כלן אקב"ו על המצות כך פשוט בסוכה. כיון דברכות אינן מעכבות אם בא לעשות מצוה מספק אינו מברך עליה דעובר על לא תשא כך כתבו המפרשים ובדיני כוי בכסוי הדם כתבתי ממנו וכן כתב הרמב"ם.
